אלברט איינשטיין אמר שאי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות.
ובעצם כמעט בכל יום אנחנו מפעילים את אותן האסטרטגיות ומקווים שהפעם משהו יהיה שונה..
ממשיכים לאכול אותו הדבר, לעשות (או לא לעשות) ספורט באותו מינון, לדמיין את ההגעה לבית רועש ילדים או לבלאגן שבטח נמצא שם ולהתעצבן עוד לפני שהגענו, לצאת לנהוג ביום שישי בהכנה לכך שהכביש יהיה צפוף וכל הנהגים גרועים כי זה "נהגי שישי", להגיד שמחר אני מתחילה דיאטה בידיעה קטנה שסביר להניח שגם הפעם זה לא יקרה ועוד התנהגויות דומות, שחוזרות על עצמן, מלוות בשיח פנימי שאנחנו מכירים טוב טוב, ובעיקר תחושה שזו המציאות המרה ואין דרך אחרת- כי עובדה, בסוף הכל קורה כמו שחשבנו.
אבל יש דרך אחרת.
היא אמנם כרגע פחות ברורה, פחות בולטת, צריך קצת להתאמץ כדי להבחין בה ומעט אומץ כדי ללכת בה.
היא מציעה לנו לעשות משהו שונה ולא רק לקוות שמשהו ישתנה.
לשנות את האסטרטגיה הפנימית שלנו.
האסטרטגיות שלנו הן רצף של מחשבות ופעולות שמביאות בדרך כלל לאותה התוצאה.
לדוגמא-יום שישי, אני יודעת שבעוד שעה אני יוצאת לסידורים, מדמיינת את הדרך ליעד הראשון ואת הפקק שצפוי בה, מתחילה להרגיש את הכיווץ, מדמיינת את ההוא שלא זז, שנוסע לאט בשמאלי, את ההיא שמסתמסת ולא רואה שהתחלף לירוק, מתחילה ממש להרגיש את הייאוש, העצבים וחוסר החשק לצאת.
יוצאת.
אכן הכל בדיוק כפי שדמיינתי, כולם נוסעים לאט וגרוע, אני צופרת ועצבנית. סיוט.
בדיוק כמו שחשבתי. שוקלת הסבה לניבוי עתידות.
אך מה היה קורה אם הייתי מחליטה, עוד בבית, שאני יוצאת עכשיו לסידורים והולך להיות לי זמן איכות מדהים עם עצמי!
שאני אסע לאט ואשים את הפלייליסט או הפודקאסט שאני כבר מחכה לשמוע שבוע ולא הספקתי וכל תשומת הלב שלי הולכת להיות מושקעת בו.
אומרת לעצמי שהיום אני מקדישה את זמן הנהיגה לשיחה עם חברות שלא דיברתי איתן הרבה זמן ולמחשבות על כל מה שהיה טוב השבוע.
איך היום הזה יראה כשזה מה שאני מדמיינת ומחליטה לעשות כשאני נכנסת לאוטו?
כשאנחנו מרגישים רגש שלילי, סימן שאנחנו צריכים לשנות משהו.
את הסביבה וההתנהגויות של האחרים אנחנו לא יכולים לשנות.
אבל את ההתייחסות שלנו, הדרך שלנו לראות את הדברים, את הפעולות האוטומטיות שלנו- את זה אנחנו יכולים לשנות כמה שנרצה.
בשביל לעשות את זה צריך קודם כל לרצות לשנות. זה לא מובן מאילו.
אח"כ להבין מה האסטרטגיה שאנחנו נוקטים בה ומביאה אותנו לרגש הזה, ואז לחפש את השביל הזה, הנוסף, שישבש את כל האסטרטגיה ויקח אותנו למקום שונה ולתחושה טובה הרבה יותר.
